שאלות ותשובות נפוצות

איפה לאחסן את הקנאביס?

יש לשמור את הקנאביס במקום קריר, יבש וחשוך.
תפרחת יש לאחסן בכלי אטום.
שמן יש לאחסן במקום קריר וחשוך.

מה המינון המומלץ לצריכה?

לכל אחד יש מינון אישי שמתאים לו וצריך להיות מותאם על ידי המדריכים.
בשבוע הראשון מומלץ לקחת את הקנאביס מינימום 3 פעמים ביום, 1 עד 3 שאיפות מג'וינט או טיפה אחת של שמן – ולאחר מכן לפי הצורך.
חשוב להיות קשובים לגוף ולתחושה הכללית במשך הטיפול.
לצורך מעקב טיפולי כדאי להיעזר בטבלת תיעוד וצריכה.
אם מרגישים בחוסר נוחות משמעותי יש להוריד את המינון.

איך משתמשים בקנאביס רפואי?

ישנן מספר דרכים לצריכת קנאביס רפואי:
עישון
1. סיגריה של פרחי מריחואנה גרוסים.
2. מקטרת לעישון מריחואנה.
3. מקטרת מים הפועלת בדומה לנרגילה. המומלץ לצריכת קנאביס רפואי הוא באנג העשוי מזכוכית בלבד.

אידוי
אידוי הקנאביס מתבצע במכשיר אידוי יעודי (ופורייזר) ע"י חימום הפרח או תמצית הקנאביס לטמפרטורה בה החומרים הפעילים מתאדים (180-240 מעלות) אך לא נשרפים, כלומר לא מתרחשת בעירה. היתרון בצריכה באידוי הינו בריאותי מכיוון שלא שואפים עשן המכיל תוצרי לוואי לא רצויים ואף מסרטנים. החסרון בשיטה היא העלות הגבוהה של מכשיר האידוי. מומלץ שלא לרכוש מכשירי אידוי אשר אינם חשמליים ומתבססים על חימום בעזרת אש חיה. את שמן הקנאביס אשר מספק משרד הבריאות אסור לאדות בשום פנים ואופן מכיוון שהוא מהול בשמן זית אשר בחימום יפלוט אדים מסוכנים.

עיכול
1. מזון – ניתן לצרוך את הקנאביס גם בצורת עוגיות בעיקר לצרכים של ילדים
2. שמן קנאביס רפואי של משרד הבריאות – תמצית 25% קנאביס ו-75% שמן צמחי (לרוב שמן זית). אופן הצריכה המומלץ הוא טפטוף מתחת ללשון. היעילות של השמן מוגבלת ולכן מומלצת בעיקר לילדים, לקשישים ולאחרים שאין ביכולתם לאדות או לעשן.

כמה מטופלים בקנאביס רפואי בישראל?

נכון לאוקטובר 2016 מקבלים 26,600 חולים בישראל טיפול בקנאביס רפואי, ברובם חולי סרטן וחולי כאב. מלבדם גם חולי קרוהן / קוליטיס, חולי פוסט טראומה, חולי טרשת נפוצה, חולי פרקינסון, איידס, חולים סופניים והסובלים מתסמונת טורט.

מהו מעמדו החוקי של קנאביס בישראל?

בישראל המדיניות בנוגע לקנאביס דומה למדיניות האמריקאית והמשטרה מטפלת בכ-10,000 עבירות בשנה של שימוש והחזקה לשימוש עצמי. על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל”ג–1973, “סם מסוכן” הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי הקנאביס (Cannabis) וכן השרף של הקנאביס הידוע גם בשם חשיש (Cannabis Resina Syn: Hashish) נכללים בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש, העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר.
סעיפים מסוימים של החוק מקלים על העוברים על החוק למטרת “צריכה עצמית”. כך למשל, החזקה או שימוש בסם נושאים עונש מרבי של 20 שנה, בעוד שהחזקה או שימוש למטרת “צריכה עצמית”, נושאים עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. החוק קובע כי מי שהחזיק סם בכמות העולה על זו המוגדרת בתוספת השנייה, מוחזק כמי שהחזיקו שלא למטרת צריכה עצמית. התוספת השנייה לפקודת הסמים מגדירה כי לעניין קנאביס ושרף של קנאביס הכמות האמורה היא 15 גרם, כאשר הכוונה למשקל נטו של הסם מתוך כלל התרכובת או התערובת. עם זאת, צריכה עצמית של סם בין כתלי בית ספר, על ידי מי שמלאו לו 16 שנה ואינו תלמיד בית הספר נושאת מאסר של 5 שנים.

מהו תהליך קבלת המרשם לקנאביס רפואי?

בכדי לקבל אישור לקנאביס רפואי יש לפנות לרופא המטפל המומחה (אונקולוג, גסטרו, כאב וכיוצ”ב) ולבקש מכתב המלצה לטיפול בקנאביס רפואי, הכולל כמה שיותר פרטים על החולה כולל אבחנה רשמית, פירוט ניסיונות טיפול תרופתי בעבר, תסמינים מהם סובל החולה (כגון עצירות, בחילות, הקאות, אובדן תאבון כאב וכו’). כמו כן- רצוי לקבוע ולפרט מדדים הדדיים להצלחה בטיפול- לדוגמא: בחולים עם משקל גוף נמוך עליה של X ק”ג ושיפור התיאבון. על הרופא המטפל לבצע מעקב אחר מצב המטופל מדי 3 חודשים.
על הרופא הממליץ לשלוח את המלצתו בצירוף מסמך המלצה שאותו ניתן למלא בקישור הזה. ההיתר ניתן בפעם הראשונה לתקופה של חצי שנה ולכמות חודשית של עד 50 גרם, אך לרוב לא יותר מ-20. את המכתב יש לשלוח למשרד הבריאות, לידי יק”ר (יחידת קנאביס רפואי) לפקס 03-5081263. יש לוודא כי במכתב מופיע שם, מספר ת.ז. ומספר טלפון להתקשרות עם המטופל וכי מופיעה חותחת וחתימה של הרופא באופן ברור. לאחר קבלת המרשם ממשרד הבריאות, ניתן לברר לגבי הבקשה עם רותי בטלפון 03-5089366/466 ניתן לקבל את התרופה מספקים רשמיים של המשרד.המטופל מתחייב למספר כללים אתיים, ולמעקב תלת חודשי.
עלות התרופה הינה 370 ש"ח לחודש – ללא שום קשר לכמות המתקבלת.
זמן ההמתנה הרשמי המפורסם על ידי יק"ר לקבלת היתר או לחידושו הוא 30 ימי עסקים. עדיפות גבוהה ניתנת לחולי סרטן ולחולים שלגביהם קבע הרופא המטפל שיש צורך הכרחי בזירוז התהליך.

האם עישון קנאביס רפואי פוגע בריאות?

מחקר אשר פורסם לאחרונה ומסכם 20 שנות מחקר קובע: עישון מריחואנה לא פוגע בריאות. אפשר להירגע אחרי שבמחקר קודם כבר הוכח כי עישון מריחואנה איננו גורם לסרטן ריאות.

האם הקנאביס גורם למחלות נפש?

טענה שכיחה בקרב מתנגדי הקנאביס היא שהשימוש בצמח מערער את היציבות הנפשית ומגביר את הסיכוי ללקות בעתיד בפיצול אישיות (סכיזופרניה). "מופרך לחלוטין", קובע ד"ר אהרון פלשמן – "מספר המשתמשים בקנאביס נמצא בשנים האחרונות בעליה מתמדת ובמקביל יורד בהתמדה מספר הלוקים בסכיזופרניה".

במהלך דיון בכנסת בנוגע לצורך בהפסקת מדיניות המלחמה בסמים ומעבר למדיניות שפויה של חופש הפרט, חינוך, הסברה ורגולציה, קיבל ד"ר משיח את זכות הדיבור והסביר כי אין קשר בין קנאביס לפסיכוזה וכי המחקרים בנושא ברורים, כולל בקרב צרכני קנאביס רפואי בישראל.

מהו קנאביס רפואי?

צמח הקנאביס ידוע ומוכר בעולם לטיפול רפואי במגוון מצבים ומחלות מעל ל-5000 שנה. בשנת 1963, הצליח צוות ישראלי בראשותו של פרופ’ רפאל משולם, לבודד מרכיב מרכזי פעיל בצמח, ה-THC. התגלית הביאה גם לגילויה של מערכת תהליכים ביוכימיים, הגנתיים במוח (קולטני קנבינואידים), אשר לא נודעה קודם לכן ופתחה לראשונה את השער לגל רחב של מחקרים מדעיים ברחבי העולם.
ה-THC ושאר המרכיבים הקנבינואידים משפיעים על מספר רב של מערכות ביוכימיות בגוף, לרבות מנגנונים הקשורים למערכת העצבים המרכזית. למעשה כאשר חולה מעשן קנאביס, מגיעים ה-THC ושאר המרכיבים אל המוח ואל תאי מערכת העצבים, שם הם מתחברים אל קולטני הקנבינואידים ואלה מגיבים בסדרה של פעולות וגירויים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף.
מחקרים מבוססי עובדות רבים שנעשו בישראל ובעולם מוכיחים באופן חד משמעי כי הקנאביס הרפואי מקל ומשפר משמעותית את איכות החיים של חולים רבים ומאפשר להפחית במינונים של תרופות קשות, ממכרות ולאו דווקא יעילות, המטפלות בתסמינים אלו. בשימוש נכון ובהתוויה רפואית הולמת, זוכים המטופלים בהקלה משמעותית והפחתת הסבל והכאב שהוא מנת חלקם ובמקרים מסוימים – גם לריפוי ממשי של המחלה.

האם עישון קנאביס רפואי פוגע בנהיגה?

צמח הקנאביס ידוע ומוכר בעולם לטיפול רפואי במגוון מצבים ומחלות מעל ל-5000 שנה. בשנת 1963, הצליח צוות ישראלי בראשותו של פרופ’ רפאל משולם, לבודד מרכיב מרכזי פעיל בצמח, ה-THC. התגלית הביאה גם לגילויה של מערכת תהליכים ביוכימיים, הגנתיים במוח (קולטני קנבינואידים), אשר לא נודעה קודם לכן ופתחה לראשונה את השער לגל רחב של מחקרים מדעיים ברחבי העולם.