קנאביס רפואי – קנאבינואידים, התווית ודרכי צריכה שונות

השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים החל כבר בימי קדם. בתחילה הקנאביס שימש בעיקר כמשכך כאבים ונוגד עוויתות, אך במהלך שנות הארבעים של המאה הקודמת, עקב מאבקים פוליטיים וכלכליים שונים, מדינות המערב החליטו בזו אחר זו לאסור את השימוש בו על פי חוק. עם זאת, לאורך השנים שלאחר מכן בוצעו מחקרים שונים אשר הוכיחו כי שימוש בקנאביס רפואי עשוי להקל על סימפטומים הנלווים לבעיות רפואיות שונות כמו – בחילות, חוסר תיאבון, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה ועוד. כיום, יותר ויותר מדינות ובהן ישראל, מאפשרות שימוש חוקי בקנאביס לצרכים רפואיים, זאת בכפוף לקבלת רישיון שימוש מהיחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) הפועלת מטעם משרד הבריאות.

קנאביס רפואי –  קנבינואידים, קוים לדמותם

ההכרה המחודשת בסגולותיו הרפואיות של הקנאביס, מתבססת על גילוי הקנבינואידים – אותם חומרים פעילים בצמח הקנאביס, המכילים תכונות רפואיות מסוימות. על פי ההערכה, צמח הקנאביס מכיל עשרות קנבינואידים, כאשר רוב המחקרים מתמקדים בשני חומרים פעילים עיקריים – טטרהידרוקנבינול   ( THC) וקנאבידיול (CBD).

THC  מכיל השפעות פסיכואקטיביות חזקות ואחראי על תחושת ה'high' המזוהה עם עישון קנאביס. עם זאת, מיוחסות לו גם מספר השפעות רפואיות חיוביות כמו – מניעת הקאות והפחתת כאבים. CBD לעומת זאת, נחשב כבעל השפעה אנטי פסיכואקטיבית ואף עשוי להפחית תופעות שליליות מסוימות שנגרמות לעיתים כתוצאה מריכוז גבוה של THC  כמו – חרדה. לכן, כשמדובר באוכלוסיות רגישות כמו קשישים או ילדים, לרוב מומלץ להשתמש בזני קנאביס המכילים ריכוז גבוה יותר של CBD על מנת להימנע מהשפעות פסיכיאטריות לא רצויות. מעבר לכך, CBD נחשב לחומר אנטי דלקתי ועשוי לסייע בהפחתת סימפטומים שונים הנלווים למחלות שונות כמו – אפילפסיה, סוכרת מסוג 2 ומחלות מעי דלקתיות.

בישראל קיימים כיום עשרות זנים של קנאביס רפואי, כאשר כל אחד מהם מכיל ריכוזים שונים של THC ו-CBD, בהתאמה אישית לצרכי המטופל.

קנאביס רפואי וקנאביס למטרות פנאי – ההבדלים ביניהם

כאמור, צריכת קנאביס רפואי מותנית בקבלת רישיון מטעם היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, בהוראת רופא המוסמך לכך.

קנאביס רפואי אינו שונה מקנאביס המשמש לצורכי פנאי מבחינת הצמח עצמו. עם זאת, בניגוד לקנאביס רגיל, תהליך הגידול והייצור של הקנאביס הרפואי מתבצע באופן מבוקר ומפוקח על ידי חברות ספציפיות אשר קיבלו היתר לכך על ידי משרד הבריאות, במטרה למנוע חדירה של חומרים ורעלנים מסוכנים. מעבר לכך, חברות אלו מחויבות להקפיד על תנאי גידול מתאימים בכפוף לקריטריונים הנדרשים.

כמו כן, קנאביס רפואי מכיל כמויות מדודות של קנבינואידים, במטרה לייצר מינון מדויק המותאם לנתוניו ולצרכיו של המשתמש. כך שבדומה לכל תרופה אחרת שנמכרת בבית המרקחת, משתמשים יכולים להתוודע לתוכן המוצר ולריכוז המדויק של החומרים המצויים בו. כמו כן, מוצרי קנאביס המיועדים לצורך שימוש רפואי מיוצרים לרוב מזן סאטיבה ומכילים מינון גבוה יותר של CBD, על מנת לנטרל את ההשפעה הפסיכואקטיבית המזוהה עם THC, בייחוד כאשר מדובר באוכלוסיות רגישות יותר כמו – קשישים, אוטיסטים, או ילדים.

אילו מצבים רפואיים מאפשרים שימוש בקנאביס רפואי ומה כדאי להביא בחשבון לפני השימוש בו?

קנאביס רפואי ניתן למטופלים מסוימים הסובלים ממצבים רפואיים ספציפיים, לצורך הקלה על הסימפטומים הנלווים לאותן מחלות, במטרה לשפר את התפקוד ואת איכות החיים של המטופל. עם זאת, חשוב לזכור שלא מדובר באמצעי טיפול ראשי, שכן לרוב הטיפול בקנאביס מוצע כאופציה חלופית, רק כאשר המטופל אינו מגיב לטיפול התרופתי הקונבנציונלי. מחקרים שבוצעו לאורך השנים מוכיחים כי קנאביס רפואי עשוי לסייע במגוון רחב של מצבים רפואיים וביניהם –

• תופעות לוואי המאפיינות מחלות אונקולוגיות כמו – תיאבון ירוד, בחילות והקאות.
• הפרעות נוירולוגיות שונות כמו – תסמונת טורט, אפילפסיה, פרקינסון וטרשת נפוצה.
• מחלות המתאפיינות בכאב כרוני כמו פיברומיאלגיה.
• מחלות זיהומיות כמו איידס.
• מחלות מעיים כדוגמת קרוהן וקוליטיס.
• הפרעות פסיכיאטריות מסוימות כמו PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומתית).

עם זאת, חשוב לעקוב אחר רשימת ההתוויות המעודכנות המתפרסמת מדי שנה בנוהל 106 של משרד הבריאות, המפרט את ההתניות עבור קבלת רישיון לקנאביס רפואי.

כמו כן, בטרם השימוש בקנאביס רפואי, יש לבדוק אם המטופל נוטל תרופות נוספות, שכן לעתים שילוב בין קנאביס רפואי לתרופות מסוימות עשוי לנטרל את השפעת הקנאביס ולהפך ולפגום במהלך התקין של הטיפול. יש לשים לב לכך בעיקר כאשר מדובר בתרופות המיועדות לצורך טיפול במחלות כרוניות, כמו – סוכרת או מחלות לב. מעבר לכך, במהלך הטיפול יש לשים לב לקיומן של תופעות לוואי נלוות ולמידת החומרה שלהן, בין אם מדובר בפגיעה קוגניטיבית, הפרעות בקצב הלב או הפרעות במצב הרוח. שכן, במקרים מסוימים יש לשנות מעט את המינון או להפסיק כליל את הטיפול, על מנת למנוע החרפה במצבו של המטופל ולעורר הפרעות נוספות.

בשעה שקנאביס רפואי עשוי להפחית ולהקל על סימפטומים מסוימים הנלווים למחלות שונות, ישנם מצבים רפואיים בהם רצוי להימנע משימוש בקנאביס ולפנות לאמצעי טיפול אחרים, בין אם מדובר באנשים הסובלים מפסיכוזה, אנשים אשר חוו התקף פסיכוטי בעבר, הפרעות חרדה קשות, רקע פסיכיאטרי במשפחה הקרובה, או אנשים הנוטים להתמכרויות, לרבות התמכרות לסמים ואלכוהול.

מעבר לכך, ישנן מחלות רקע או מצבים מסוימים המצריכים בדיקה מדוקדקת ויתר תשומת לב בטרם השימוש בקנאביס רפואי, בין אם מדובר במטופלים קשישים המתקשים להתנהל באופן עצמאי, באנשים הסובלים מבעיות בכבד, או בילדים. ידוע כי שימוש בקנאביס רפואי בקרב ילדים עשוי להועיל במקרים של אפילפסיה או אוטיזם. עם זאת, ישנו חשש מסוים כי שימוש בחומר כמו – THC עלול לגרום לנזק מסוים בקרב ילדים מאחר שמערכת העצבים המרכזית שלהם טרם הבשילה סופית בגילאים אלו. כך שמוצרי קנאביס רפואי הניתנים לילדים מתחת לגיל 18 מתבססים לרוב על מינון מדוד של CBD וניתנים לרוב באמצעות נטילה של שמן קנאביס.

קנאביס רפואי – דרכי שימוש

כיום קיימות שיטות שונות באמצעותן ניתן ליטול קנאביס רפואי, כך שאנשים הנרתעים מעישון יכולים להיעזר בדרכים אחרות, בין אם מדובר באידוי או בשמן קנאביס.

עישון – אמנם רופאים רבים מעדיפים להמליץ על דרכי שימוש אחרות, לאור הנזק שעלול להיגרם לריאות עקב העישון. אך עדיין, רוב המטופלים מעדיפים לצרוך קנאביס באמצעות עישון. שכן, בניגוד לדרכים אחרות, עישון תפרחת הקנאביס מאפשר השפעה מיידית של החומרים הפעילים, כך שניתן להקל על הכאב תוך זמן קצר. עם זאת, בניגוד לנטילת שמן קנאביס, זמן ההשפעה של החומרים עשוי להיות קצר יותר באמצעות עישון.  

אידוי – באמצעות שימוש במכשיר אידוי ניתן לאדות את תפרחת הקנאביס לטמפרטורה הרצויה, כך שלא נוצרת בעירה של החומר. בהקשר זה חשוב לציין כי לא ניתן לאדות במקום את שמן הקנאביס, לאור החומרים המסוכנים שהוא עלול לפלוט בעת תהליך האידוי. בדרך זו המטופל יכול לשאוף את החומרים הפעילים לריאות מבלי להסתכן בשאיפה של חומרים מסוכנים החודרים לריאות בעת עישון התפרחת. עם זאת, לרוב מדובר בשיטה פחות משתלמת בשל העלויות הגבוהות של מכשירי אידוי חשמליים איכותיים.

שמן קנאביס – שמן קנאביס רפואי נצרך לרוב על ידי ספיגה תת לשונית ומיועד בעיקר עבור אוכלוסיות רגישות שאינן מגיבות טוב לעישון קנאביס או לאידוי, כמו ילדים וקשישים. בניגוד לעישון קנאביס, שמן קנאביס משפיע באופן איטי יותר, מאחר שהוא אינו עובר דרך מערכת העיכול, אלא נספג ישירות בדם. עם זאת, לעתים ההשפעה שלו נמשכת זמן רב יותר ביחס לעישון תפרחת. ישנם סוגים שונים של שמני קנאביס, כך שכל שמן מכיל ריכוז שונה של קנבינואידים, בהתאם לצרכיו של המשתמש.