לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מספר תרומות הדם הנאספות מדי שנה ברחבי העולם עומד על 118.5 מיליון תרומות. גם בישראל נושא זה זוכה להתייחסות רבה מצד גופים רפואיים וחברתיים, המעודדים את הציבור לתרום דם מדי שנה באמצעות ניידות של מד"א המצויות באזורים שונים ברחבי הארץ. לצד זאת, אנשים המעוניינים לתרום דם נדרשים לעמוד בהגבלות ובקריטריונים מסוימים אשר נקבעו על ידי משרד הבריאות, המתבססים בין היתר על הנחיות של גופי הבריאות המובילים בעולם כמו ה-FDA. 

כך לדוגמא, אחד הקריטריונים המרכזיים לצורך תרומת דם מתייחס לגיל התורם, כך שניתן לבצע תרומת דם רק מגיל 17, כאשר עד גיל 18 יש צורך באישור כתוב מצד ההורים. הגבלה נוספת קשורה במשקל התורם, כך שאין לבצע תרומת דם כאשר משקל הגוף נמוך מ – 50 ק"ג. לאור ההגבלות השונות הניצבות בפני ציבור התורמים, לא מעט צרכני קנאביס רפואי תוהים גם הם האם שימוש בקנאביס עשוי למנוע מהם לתרום דם. שכן, צריכת קנאביס עשויה לעורר השפעה פסיכואקטיבית מסוימת, בהתאם לריכוז החומרים הפעילים בכל מוצר. 

תרומות דם – מדוע זה כל כך חשוב ועבור מי זה מיועד? 

תרומות דם מסייעות עבור מצבים רפואיים שונים, בין אם מדובר בפציעות חמורות, אנמיה, סרטן, או עבור אנשים הלוקים במחלות כרוניות שונות. כאשר לא פעם מדובר בגורם מציל חיים. מה גם שתרומה אחת עשויה לסייע עבור 3 אנשים שונים. 

עם זאת, מנות דם אינן מאריכות חיים מעבר לזמן מסוים, בשל התיישנות תאי הדם, כך שיש צורך בכמות גדולה של תרומות מדי שנה, על מנת לעמוד בדרישה הקיימת בישראל העומדת על 1200 מנות דם חדשות מדי יום. לכן, כיום מושקעים מאמצים רבים על מנת לעודד כמה שיותר אנשים לתרום דם, תוך מיקוד בערכים הרבים הטמונים בכך, הן בפן החברתי והן במישור הבריאותי. 

אוכלוסיית צרכני הקנאביס הרפואי בישראל  מונה כ-100,000 אנשים, כאשר יש לקחת בחשבון צרכני קנאביס נוספים הנמצאים מתחת לרדאר, כלומר –  משתמשי קנאביס לצרכי פנאי. ציבור זה מכיל לא מעט תורמי דם פוטנציאליים. עם זאת, רבים מהם נמנעים מלעשות זאת בשל החשיפה הכרוכה בכך, שכן עבור חלקם מדובר בפעולה מחתרתית השמורה בסוד. כמו כן, אנשים רבים הצורכים קנאביס רפואי תוהים האם הם בכלל עומדים בקריטריונים הנדרשים לשם כך. 

האם צרכני קנאביס רפואי יכולים לתרום דם?

כאמור, צרכני קנאביס רפואי (ולא מעט משתמשי קנאביס לצרכי פנאי) חוששים לתרום דם, מאחר שרכיבי הקנאביס נשארים בגוף לאורך זמן, ביחס לחומרים אסורים אחרים. על פי הקריטריונים שקבע משרד הבריאות, תרומת דם אינה מותרת במקרה בו מתבצעת צריכה של סם באמצעות הזרקה או על ידי הסנפה. מאחר שקנאביס רפואי נצרך בדרכים אחרות וביניהן- עישון, אידוי, או על ידי נטילת שמן קנאביס, הרי שאין מניעה שצרכני קנאביס רפואי יתרמו דם כמו כל אזרח אחר העומד בקריטריונים הנדרשים, כל עוד הם אינם מצויים תחת השפעת קנאביס בעת מתן התרומה. עם זאת, יתכן מצב שאדם הצורך קנאביס רפואי לא יהיה רשאי לתרום דם בשל ליקוי רפואי אחר ממנו הוא סובל. 

למה אסור לתרום דם תחת השפעה של קנאביס?

כאמור, על פי ההנחיות של משרד הבריאות, אין איסור על תרומת דם מצד צרכני קנאביס רפואי, כל עוד הם אינם סובלים מבעיה רפואית ספציפית שאינה מאפשרת זאת. עם זאת, תרומת דם אינה יכולה להתרחש כאשר אדם נמצא תחת השפעה של קנאביס רפואי. איסור זה נעוץ בתהליך הפירוק של החומר הפסיכואקטיבי המצוי בצמח הקנאביס, הנקרא THC. 

אמנם מוצרי קנאביס רפואי הנצרכים בארץ מכילים כמות גבוהה של יותר של CBD –  אותו רכיב המצוי גם הוא בצמח הקנאביס, שאינו מכיל השפעה פסיכואקטיבית. אך חלק מהמוצרים כוללים גם ריכוז מסוים של THC. שכן, כל מוצר מכיל ריכוז שונה של חומרים, בהתאם לנתונים של המשתמש ולבעיה הרפואית ממנה הוא סובל. 

כאשר אדם נמצא תחת השפעה של קנאביס רפואי או קנאביס לצרכי פנאי המכיל THC, אותו חומר עובר תהליך פירוק, במהלכו חלקים מסוימים ממנו מתנדפים מהגוף. תהליך זה מסתיים כעבור מספר שעות, כאשר ההשפעה הפסיכואקטיבית של החומר פגה. כך שתרומת דם בעת השפעה של קנאביס עשויה להכיל רכיב פסיכואקטיבי פעיל ובכך להסב נזק למושא התרומה. כמו כן, משך ההשפעה של החומר תלוי בדרך בה המוצר נצרך. שכן, עישון מתאפיין לרוב בזמן השפעה קצר יותר לעומת נטילת שמן קנאביס שעשוי להשפיע לאורך 5,6 שעות בקירוב.  

לכן, על מנת למנוע מצב בו התרומה שלכם תידחה, יש להימנע יום קודם מנטילת קנאביס, אלכוהול או כל סם אחר, להקפיד על מנוחה נכונה, לשתות הרבה ולאכול ארוחה מזינה. שכן, בטרם מתן התרומה, תידרשו לעבור בדיקה פיזית קצרה הכוללת הערכה של מספר מדדים עיקריים, על מנת לוודא כי אתם מצויים במצב רפואי תקין. 

כמה זמן שרידי הקנאביס נשארים בגוף? 

אמנם השפעת הקנאביס מתפוגגת לרוב תוך מספר שעות, ברגע שמסתיים תהליך הפירוק הראשוני של הסם בגוף. אולם, גם לאחר מכן ניתן לאתר שאריות של הסם במערכות השונות, בין אם במערכת השתן או במחזור הדם. מה שגורם למטופלים רבים הצורכים קנאביס רפואי לתהות האם יש בכך סיכון כלשהו. 

ביחס לסמים אחרים, קנאביס נחשב לסם עמיד יותר, כך ששרידי THC עשויים להישאר בגוף זמן רב לאחר תום ההשפעה, תלוי ברמת הריכוז של החומר. שכן, ככל שהחומר עשיר יותר ב-THC, כך הוא עשוי להישאר יותר זמן בגוף. עם זאת, יש להביא בחשבון את תדירות השימוש בקנאביס. כך לדוגמא, אצל אנשים הצורכים קנאביס בתדירות נמוכה יחסית – כלומר אחת לשבוע ,שבועיים או אפילו פחות מכך, סביר להניח שהחומרים הפעילים יתנדפו מהגוף כליל תוך מספר ימים בודדים. עם זאת, כשמדובר בצרכני קנאביס רפואי אשר עושים שימוש בקנאביס באופן יום יומי, שאריות החומר עשויות להישאר במערכת השתן למעלה מחצי שנה. 

כמו כן, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על משך ההישארות של שרידי הקנאביס בגוף, כך שמדובר בתהליך המשתנה מאדם לאדם, בהתאם לאופן בו מתפקדות המערכות השונות בגופו. כך שאצל אנשים מסוימים תהליך הפירוק מתבצע באופן מהיר יותר ואילו אצל אחרים, שאריות החומר עשויות להישאר בגוף לאורך זמן. אך עדיין, גם אם שרידי הקנאביס טרם התנדפו כליל ממערכות הגוף, אין שום מניעה לתרום דם, כל עוד המטופל עומד בכל הקריטריונים הנדרשים לצורך תרומת דם ואינו מצוי תחת השפעה פסיכואקטיבית בעת מתן התרומה.