תהליך הפקת השמן שעוזר למיליוני חולים ברחבי העולם: איך עושים סי בי די?

שמן סיבידי הוא אחד מתרופות הפלא החדשות של המאה ה-21. אנחנו כבר מזמן יודעים שהמריחואנה הרפואית בכלל, זה צמח שעוזר למיליונים לטפל בבעיות רפואיות שונות. אך דווקא שמן הסי בי די הוא אחד מהתורמים הגדולים לתדמית זו – בניגוד לשמנים העשויים מחומרים פעילים אחרים בצמח, הוא אינו פסיכואקטיבי כמו ה-THC, כלומר לא גורם ל"סטלה", כמאמר העם, ולכן השאלה המתבקשת "איך עושים סי בי די" הופכת לחשובה במיוחד.
במקום האפקט הפסיכואקטיבי, הוא משתמש בחומרים הפעילים המיוחדים של הקנאביס הרפואי לטובתנו, ועוזר לנו להתמודד עם מגוון רחב של בעיות ומחלות רפואיות: מחלות הקשורות לפרכוסים (כגון אפילפציה), בעיות שינה, בעיות עור, ועוד. היתרון המשמעותי בשמן לעומת עישון או אידוי הקנאביס הוא העובדה שהשמן מרוכז ומצומצם הרבה יותר, ועל כן כמה טיפות יעשו עבודה מצוינת.
אז איך עושים סי בי די? במאמר זה נספר לכם השיטות השונות בהן ניתן למצות שמן מצמח הקנאביס, ונספר לכם מה מיוחד בכל שיטה

1. מיצוי באמצעות פחמן דו חמצני

לפחמן הדו חמצני יש תכונה מיוחדת – יש לו תכונות גם של גז וגם של נוזל, ולכן הוא נחשב מיוחד מאוד בקרב הגזים. בכך, ניתן להשתמש בתכונה זו על מנת למצות שמן סי בי די בצורה מצוינת. 
כדי למצות באמצעות הפחמן הדו חמצני שמן סי בי די יש להשתמש בתאי לחץ שיפרישו פחמן דו חמצני בלחץ גבוה ובטמפרטורה נמוכה. משתמשים בשני תאים, כשבאחד יש פחמן דו חמצני בלחץ ובשני יש את צמח הקנאביס. הזרקה שלו בלחץ גבוה ובטמפרטורה נמוכה גורמת לשמן הקנאביס להיפרד מהצמח. בהמשך מכניסים את הפחמן והקנאביס לתא שלישי, הפחמן הדו חמצני מתאדה ואנחנו נשארים עם שמן סי בי די.
זו השיטה הטובה והעדיפה ביותר, מכיוון שהיא בטוחה לשימוש וממצה כ-92 אחוזים מצמח הקנאביס.

2. חיטוי בקיטור

זו שיטה קצת יותר מסובכת, המסתמכת על חימום הצמח ועיבויו. מתחילים מדוד בו יש מים רותחים, הצמח נמצא בתוך כלי קיבול מזכוכית עם יציאה וכניסה. מהכניסה נכנסים האדים ומאדים את הצמח, וכשהאדים מגיעים לצמח הם מכילים הן מים והן את השמן. משם כל העסק עובר למעבה, שמשאיר בסופו של דבר את טיפות השמן שנאספות לכלי קיבול. 
זו שיטה מנוסה ועובדת, אבל היא יחסית לא יעילה ולכן שיטת הפחמן הדו חמצני מועדפת על ידי ממצי השמן. שיטה זו דורשת כמויות גדולות של צמח קנבוס, וקשה יותר לשלוט בכמויות המדויקות של השמן הממוצה בשיטה זו. יש גם סכנה מסוימת – אם האדים חמים מדי, זה עלול להרוס את תכונות הצמח המועילות.

3. שיטת ההמסה

שיטה זו די דימה לשיטת הקיטור, אך במקום מים משתמשים בחומר ממס על מנת להפריד את השמן מהצמח. אחרי שנוצרת תערובת הכוללת שמן סי בי די ואת הממס, הממס מתנדף באוויר ומשאיר תערובת סי בי די נקייה. גם בכך יש סכנה, שכן החומר הממס הוא חומר מסוכן ולא בטוח לשימוש בכמויות קטנות, על אף שניתן לעשות זאת. 
לכל אחת משלושת השיטות הללו יש את היתרונות והחסרונות שלה. לשימוש ביתי שיטת הפחמן הדו חמצני עדיפה, אך לשימוש מסחרי יותר שתי השיטות האחרות עדיפות יותר.